בקיץ הישראלי, השקיה נכונה היא תנאי בסיסי למדשאה ירוקה ויפה. הצורך לחסוך במים ובזמן, הולידו שכלולים בתחום השקיית הדשא. אביזרי ההשקיה הקיימים כיום מתוחכמים ודורשים ידע ותכנון מקצועי מוקדם בקביעת מיקום האביזר במדשאה. לעומת זאת ההרכבה פשוטה יחסית וניתנת לביצוע בידי הגנן החובב.
קיימות מס' שיטות להשקיית דשא:
המטרה – השיטה מבוסס על תנופה מחזורית של זרם המים הלוך ושוב, בגזה מלאה או חלקית, על ידי מספר ממטירים המוצבים באופן שיוצר חלוקת מים אחידה וכיסוי מלא של שטח הדשא המושקה. מיועדים לטווחים שבין שישה מטרים לחמישה עשר מטר.
התזה – שיטת התזה מבוססת על סילון מים סטטי, המכסה גזרה מלאה או חלקית על ידי מספר מתזים שהעיקרון של שילוב הצבתם דומה לשיטת ההמטרה. מיועדים לטווחים קצרים בין שניים לחמישה מטר.
מתזים וממטירים שקועים בקרקע (גיחה) מומלצים יותר מאחר והתקנה עילית מהווה סכנה בטיחותית בנוסף להיותה פחות אסתטית וחשופה לחבלות.
יש להציב את מפזרי המים צריכים להשקות את כל שטח הדשא משמע שהמרווח בין שני מתזים שמתיזים למרחק של 4 מ' יהיה 4 מ' גם הוא.
לאחר תכנון מערכת ההשקיה והקמתה חשוב לקצוב לדשא את כמות המים המתאימה, משך ההשקיה ומרווח הזמן בין ההשקיות.
בקביעת פרמטרים אלו יש לקחת בחשבון את סוג הקרקע, אזור ג"ג, עונת השנה, סוג הדשא וגודלו.
מומלץ מאוד לחבר את ברזי ההשקיה למחשב המאפשר להשקות גם בשעות הבוקר המוקדמות.
מומלץ להתייעץ צוות מחלקת ההשקיה בפקע בכדי להתאים את אביזרי ההשקיה הנכונים ולאחר קבלת הייעוץ אפשר בהחלט להקים מערכת השקיה בהרכבה עצמית ולחסוך בעלויות.

בימינו יש חשיבות רבה ומודעות גוברת לנושא המחסור במים. כולנו מרגישים את האחריות לשינוי שאנחנו כאזרחי המדינה יכולים לתרום למצב משק המים בארצנו..
דילמה אחת ונפוצה מאוד בקרב אנשים בעלי גינות פרטיות מתבטאת בשאלה- האם דשא טבעי או דשא סינטטי? כמובן שעקב המצב ההולך ומחריף של הצורך בשמירה על המים בארצנו, לא מעטים מחליטים לוותר על חלקת האלוהים הקטנה שלהם ומחליטים לייבש את גינתם.
לאחרונה הולך ומתפשט התחליף לבזבזן המים העיקרי (דשא טבעי) והוא דשא סינטטי, השימוש בדשא מלאכותי החל דווקא בקרב הצרכנים הפרטיים, אלו הדורשים שינוי חיובי בחייהם ואיכות חיים טובה יותר.

להלן ההשוואה בין דשא טבעי לדשא סינטטי:
ראשית מבחינת החיסכון הכספי בהוצאות שוטפות של כל אחד ואחת מאתנו. רבים נבהלים מעט ממחירו של הדשא הסינטטי, לעומת הטבעי אך לטווח ארוך ההשקעה בסינטטי משתלמת יותר ממספר סיבות, בין היתר מבחינת התחזוקה השוטפת של הדשא. בדשא סינטטי לעומת דשא טבעי יש חסכון בשעות עבודה של כיסוח ובחומרי הדברה ודישון. חסכון מהותי נוסף הינו החסכון בהשקיה, דשא סיננטי אינו זקוק כלל למים, לכן החסכון מתבטא בכ-700 ליטר מים ביום (כמובן שתלוי בגודל הדשא).
דשא סינטטי הינו בעל מרקם ומשטח אחיד אשר לא מצמיח עשבים מיותרים וכמובן לא משמש בית גידול לחרקים שונים. תקופות האחריות הניתנות ע"י חברות המייבאות דשא סינטטי נעות בין 3-10 שנות אחריות וע"פי סקר שוק שנערך על-ידנו אורך חיים פוטנציאלי של דשא סינטטי עולה על 13 שנה מה שמגביר את היתרון בהשקעה כיום ואת החסכון לטווח הארוך.
בהמשך לנאמר קיים יתרון משמעותי להתקנת דשא סינטטי בבתים ובמקומות ציבוריים בהם ילדים משתעשעים; הדשא תמיד נראה ירוק ורענן, רך ומלטף דבר שמעניק לילדים ולהורים תחושה של רוגע ובטחון כיוון שאין סיכוי שידקרו מקוצים יבשים, מחרקים בלתי רצויים וכמובן שאין סיכוי להרעלה מחומרי הדברה וריסוס (כצפוי בדשא טבעי).
כמו כן, חלה עלייה ניכרת בהתקנת דשא סינטטי בבתי אב קומתיים, הדשא הסינטטי מתאים להתקנה בדירות גג או מרפסות, כל אחד יכול להינות מהמראה היוקרתי והאיכותי שמעניק הדשא הסינטטי.
הדשא הסינטטי מעניק פתרון עכשווי ומציאותי לבעיית המים ומפחית את הצורך בטיפול השוטף הקיים בדשא טבעי.
סוגי הדשא הסינטטי הם רבים ומגוונים וכמסקנה שלנו אליכם , מומלץ לבצע בדיקה קטנה על סוגי הדשא והאיכויות הנגזרות ממנו ולא לבצע רכישה ללא סקר שוק על הערך המוסף אותו מקבלים בעת ביצוע הרכישה וההתקנה.

פיטוסים ודומיהם, שצמיחתם נעצרת, עליהם נושרים ומראם אומלל, אפשר לחדש בכמה אופנים:
להעביר למיכל גדול יותר, אם השורשים מילאו את המיכל הנוכחי עד אפס מקום, או לקטום את אמיר הצמח, ולעודד בכך צמיחה מעיניים תחתונות יותר (אמיר הצמח עצמו יכול לשמש יחור לצמח חדש). במקרים קשים אפשר לחלק את הגבעול הראשי של הצמח לקטעים קצרים, כך שבכל קטע יהיו 1-2 עיניים. את הקטעים יש לשים בתערובת קרקע טובה, ולקבל מספר רב של צמחים חדשים, צעירים ורעננים.

1. יש לרסס את השטח המיועד בקוטל עשבים ולהמתין כשבוע עד 10 ימים.
   במידה ואין עשביה ניתן לוותר על שלב הריסוס.
2. יש לנקות וליישר את השטח הרצוי. יש לבצע הורדה של שכבת אדמה בגובה של 5-10 ס"מ.
3. על השטח כולו יש להניח יריעת חיפוי פלריג או יריעת בד גאוטכני , זאת על מנת לצמצם עשביה שעלולה להופיע בעתיד, את היריעה יש לקבע בעזרת יתדות מגולוונים.
4. בכל האזורים בהם מרבדי הדשא גובלים באזורי גינון או באזורי חיפוי למיניהם, יש לתחום את הדשא בעזרת תוחם דשא לפי בחירה (תוחם דשא יעודי מפלסטיק, אדני רכבת, סוגי אבן שונים וכד'), תיחום הדשא נועד ליצור הפרדה בין שכבת המצע לאדמת הגן.
5. על היריעה יש לפזר שכבת מצעים בגובה 5-10 ס"מ ,ליישר ולהדק עם מהדק (ג'פקה).
   חשוב לזכור לפזר את המצעים כך שייווצר שיפוע למטרות ניקוז.
   מטרת המצעים היא ליצור שכבה אחידה ויציבה לאורך זמן, לכן יש לבחור מצע שניתן להדקו כך שיחזיק מעמד שנים רבות.
   פריסת הדשא:
6. יש להניח את הדשא הסינטטי המוכן כך שכל הסיבים פונים לאותו כוון על מנת לא להבליט את החיבורים ולא ליצור הבדלי גוונים.
7. יש להדביק את יריעות הדשא באופן הבא: יש להרים את שני צידי הדשא, להניח על הקרקע סרט הדבקה המיועד לחיבור היריעות, יש להשתמש בדבק
   להדבקת שטיחים.
8. את מרבדי הדשא יש לקבע באמצעות מסמרים מגולוונים באורך 20 ס"מ אל המצע המהודק, במרחקים של כ-35 ס"מ בין מסמר אחד לשני מסביב למדשאה ובחיבורים.
9. כעת יש לפזר חול סיליקט –הסיליקט הוא חול בעל אחוז גבוה של "סיליקה" אשר עבר ניפוי לגודל גרגיר אחיד ונוקה מאבק. תפקידו הוא א-לייצב את סיבי הדשא כך שלא ישכבו, להקטין התחממות הדשא ולאפשר מגע רך וסופג עם הדשא.
   תערובת הסיליקט תפוזר על הדשא בצורה אחידה .
10. השלב האחרון הוא ההברשה- הברשת הדשא תתבצע ע"י מברשת קשיחה מכנית (מטאטא כביש) ותתבצע נגד כיוון הסיבים עד שכל הסיליקט חודר לתחתית המרבד.
    בהדבקה על משטח בטון: יש לבצע מסעיף 5 ובמקום לשים יתדות/מסמרים, יש להדביק דבק השטיחים מסביב ובנקודות החיבור